מאז שנות השישים מעורבת ישראל באפריקה – כלכלית, תרבותית ופוליטית. במהלך העשורים שחלפו השתקעה "אפריקה" בתרבות הישראלית כמקום, כרעיון וכמושג גיאופוליטי. לפיכך, הספר כאן לא אפריקה איננו ספר על אפריקה אלא על "אפריקה" כפי שהוטמעה בחברה ובתרבות הישראלית לאורך חמשת העשורים האחרונים. המחבר מתאר בספר את דרכי הבנייתה של "גיאוגרפיה מוסרית" – מגוון של פרקטיקות שבאמצעותן מתכונן המרחב מבחינה אתית, פוליטית וקוגניטיבית – של ישראל באפריקה. הגיאוגרפיה המוסרית באה לידי ביטוי בסיוע נרחב של ישראל למדינות אפריקה באמצעות מערך שלם של ייצוא שכלל הנחלת ידע תכנוני ואדריכלי והתאמת מודלים של התיישבות בעשורים האחרונים של המאה העשרים, וידע חקלאי וטכנולוגיות ביטחוניות מראשית שנות האלפיים ואילך.

כפי שעולה מפרקי הספר, פעילות זו של המדינה ומנגנוניה ושל המומחים בתחומים השונים מייצרת תחושה של היסטוריה משותפת לכאורה של דה-קולוניזציה, ומייצרת גבולות טריטוריאליים ותרבותיים המסייעים להבניית הזהות הלאומית בישראל ולכינון זהות לבנה ומודרנית – כלפי חוץ וכלפי פנים כאחד.