התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) לנפש, שכונן בתחילת המאה העשרים, היה מראשיתו למדד הבינלאומי העיקרי לרווחה ולשגשוג כלכלי. ואולם ממחצית המאה וביתר שאת בעשוריה האחרונים עלו ונשמעו קולות ביקורתיים שטענו כי אין די בתוצר למדידת רווחה, וכי יש למצוא מדדים אלטרנטיביים שישקפו באופן הולם יותר את רמות הרווחה בתחומים שונים ובחברות שונות, ובעיקר את ההתפתחויות בהן. ביקורות אלו לוו בהתפתחויות מדעיות שאפשרו לכונן מגוון רחב של מדדים אמפיריים. בד בבד החלו חוקרים וקובעי מדיניות להתעניין ולהתמקד יותר ויותר בשאלות של קיימוּת ורווחת חיים לטווח הארוך. בעקבות ההתפתחויות האלה צצו בעשור האחרון יוזמות בינלאומיות רבות למדידת איכות חיים וקיימות, ואלה אכן הציעו מגוון מדדים אלטרנטיביים לתוצר. כל אותם מדדים חדשים מבקשים לשקף בצורה מדויקת יותר את רמת החיים במדינות שונות ואת ההתפתחות בה.

מחקר זה נועד ליצור מדד כזה למדינת ישראל, הוא מדד ון ליר לאיכות חיים. המדד משקלל שלל אינדיקטורים מכל תחומי החיים על מנת לשקף את מצבה של ישראל ולהציג תמונה מורכבת של איכות החיים בה בשלל תחומים, בהשוואה לעצמה לאורך הזמן וכן בהשוואה רחבה למדינות המפותחות. תחומי החיים שבהם עוסק המדד נקבעו בהסתמך על מדד BLI של OECD והם: איכות הסביבה, חינוך והשכלה, בריאות, מעורבות אזרחית וממשל, איכות התעסוקה, ביטחון אישי, דיור ותשתיות, רווחה אישית וחברתית ורמת חיים חומרית. המדד מטרתו לשמש כלי שיסייע לקובעי המדיניות ולציבור להבין באילו תחומים כדאי להשקיע משאבים ציבוריים כדי לשפר את רווחת חיינו.

תוצאות המדד, שהתמקדו בשנים 2005–2014, מצביעות על פער עקבי בין הציון הכללי של ישראל לבין ממוצע OECD, ועל מרחק רב של ישראל מהמדינות המובילות, הן במדד איכות החיים והן במדד הקיימות. בתחומים חינוך ומעורבות אזרחית חל שיפור בשנים האחרונות, ובתחומים אחרים כגון ביטחון אישי חלה הידרדרות. תחום הבריאות הוא היחיד שבו ישראל שומרת על ציון גבוה באופן עקבי יחסית למדינות המפותחות.

ניתן להוריד קובץ PDF של החוברת או להזמין את החוברת המודפסת (דמי משלוח בדואר: 10 ש"ח).