במסגרת הדיון הציבורי שמתנהל בישראל בשנים האחרונות על השחיקה בהוצאה הציבורית על שירותי בריאות הועלתה הטענה כי הרכב הגילים הצעיר יחסית של האוכלוסייה בישראל הוא הסיבה העיקרית להוצאה הנמוכה יחסית על בריאות בהשוואה בינלאומית. מחקר מדיניות זה בוחן את מיקומה של ישראל במדרג המדינות החברות ב-OECD לפי היקף ההוצאה הציבורית והלאומית בהתחשב בהבדלים בהרכב הגילים של האוכלוסייה ובהבדלים בפרופיל ההוצאה לפי גיל. פרופיל ההוצאה לפי גיל משקף לא רק את העלייה בצרכים הרפואיים עם הגיל, אלא גם את השפעתם של גורמים מוסדיים וחברתיים-תרבותיים הייחודיים לכל מדינה על היצע שירותי הבריאות ועל הביקוש להם.

הממצאים מלמדים שמיקומה היחסי של ישראל במדרג המדינות לפי גודל ההוצאה על בריאות משתפר במידה מסוימת אם מתחשבים בהרכב הגיל הצעיר יחסית של האוכלוסייה, אולם גם אז היא נותרת בדרך כלל בשליש התחתון של הסולם. עוד מלמדים הממצאים כי תיקון ההבדלים בהתפלגות הגיל של סך כל ההוצאה הלאומית על בריאות מקטין אמנם את השונות בין המדינות ברמת ההוצאה על בריאות, אך אינו משנה באופן מהותי את מיקומן היחסי. ממצאים אלה מבהירים שאת השחיקה שחלה לאורך זמן בהוצאה הציבורית יש לתלות בגורמים אחרים מצד ההיצע של שירותי בריאות והביקוש להם – ובהם מדיניות הממשלה.

ניתן להוריד קובץ PDF של החוברת או להזמין את החוברת המודפסת (דמי משלוח בדואר: 10 ש"ח).