השבי הוא תופעה איומה ואכזרית אך גם מרתקת, הן כתופעה היסטורית, הן כסוגיה אנושית ופוליטית המעלה דילמות קשות ומעוררות מחלוקת. סוגיית השבויים צפה ועולה על סדר יומה של החברה הישראלית ודורשת מכולנו להעמיק בה.

הקובץ שבויים דן בהיבטים היסטוריים, סוציולוגיים, ספרותיים, הלכתיים ומשפטיים של סוגיית השבי, ומאתגר את הקורא במגוון תהיות והתלבטויות. מן המאמרים שבקובץ עולות שאלות כמו מהו מקומו של היחיד בחברה ועד כמה ראוי שהיא תקריב קורבן עבור היחיד. מהו המחיר הסביר שהחברה צריכה לשלם לשם פדיון שבויים? מדוע אסירים פלסטינים רואים עצמם כשבויים? כיצד התעצמה במאה השנים האחרונות דמותו של הלוחם השבוי מלוחם חסר זהות, אחד ממיליוני לוחמים שמתו או נשבו במהלך מלחמות העולם כבירות הממדים של המאה העשרים, אל דמות היחיד, גיבור כקורבן, בפתחה של המאה העשרים ואחת? כיצד שינויים אלה משפיעים על כל אחד ואחת מאתנו ועל מקומנו במדינה ובצבא, ומהם השינויים התרבותיים וההחלטות המדיניות שאנו נדרשים לעשות בסויית השבויים?

שבויים בוחן עובדות היסטוריות בלתי מוכרות בתולדות השבי, המעלות אצל הקורא דילמות מוסריות, רגשיות ואסטרטגיות.

המחברים המשתתפים בקובץ הם רונן ברגמן, חנן חבר, אורי ז. כהן, עמיה ליבליך, יוסף יצחק ליפשיץ, אלעד לפידות, שגית מור, איוון פרידמן, יובל רוטמן והעורכת מרב מאק.

לקריאת סקירת הספר מאתר ״סוציולוגיה ישראלית״ לחצו כאן.