אחת מתביעותיה המרכזיות של תנועת המחאה בקיץ 2011 הייתה לעצור את מדיניות ההפרטה. דוח זה, השני במספר, מתעד את מה שממשלת ישראל עשתה בפועל בשנת 2011: שלושים וארבעה מהלכי הפרטה וארבעה מהלכי הלאמה בכל התחומים. למרות ההבדלים בין הנושאים ובין הגופים האחראים לכל נושא, התמונה המצרפית הכוללת אכן מצביעה על המדיניות הנוהגת. המקרים שנבחרו נחלקים לעשר קטגוריות: חברות ממשלתיות; חינוך; בריאות; עבודה ורווחה; מערכת המשפט; קרקעות, סביבה, דיור ורפורמה בתכנון ובבנייה; ביטחון; תכנון מדיניות ובקרת מדיניות; הפרטה של הפיקוח, דה-רגולציה; והלאמות.

הדוח מתפרסם אחת לשנה כחלק מפרויקט רחב היקף ששמו אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה, המתנהל משנת 2007 במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. מטרת הפרויקט היא לחקור את הסמכויות השלטוניות ולהגדיר אילו מהן ראויות להפרטה ואילו אינן ראויות, ועל סמך זה להציע מסמך מדיניות שיוצג לפני הציבור ויוגש למקבלי ההחלטות במדינת ישראל.