"הטור הצרפתי, שהתקדם כדי להילחם במוראד בֶּיי, התפלג לפי השיטה הנהוגה אצלם במלחמותיהם, והתקרב אל המתרסים באופן שהוא הקיף את הצבא המצרי מאחוריו ומלפניו. הצרפתים החלו להכות בתופיהם ולירות אש רצופה מרוביהם ומתותחיהם. אותה שעה גבר משב הרוח, והאבק נהיה סמיך יותר, וכל העולם חשך מעשן כלי הירייה ומהאבק הנישא ברוח. האוזניים נחרשו מהיריות הרצופות, עד כי היה נדמה לאנשים שהאדמה רועדת ושהשמים נופלים עליה".

זוהי כרוניקה מופלאה של האירועים שנכתבה מנקודת מבט ערבית, והיא מדהימה במיוחד על רקע הקונבנציות וספרי ההיסטוריה האירופיים המוכרים לקורא העברי. עבד אלרחמן אלג'ברתי, שהיה בן 45 עת נחתו הכוחות הצרפתיים במצרים ב־1 ביולי 1798, התיישב בזמן אמת לתעד את הרגע המכונן בהיסטוריה המודרנית שלטענתו ערער את חוקי בראשית. אלג'ברתי מתאר את האירועים – ואת נפוליאון בונפארט שהיה באותה העת בן 29 בסך הכול – ללא ההטיה ההיסטוריוגרפית המייחסת בדיעבד למצביא הצרפתי את כוחו ומעמדו המאוחרים יותר בהיסטוריה האירופית.

עבד אלרחמן אלג'ברתי (1753–1825) נחשב לראשון ההיסטוריונים הערבים המודרניים ולהיסטוריון החשוב ביותר של ההיסטוריה המודרנית של מצרים. אלג'ברתי היה הבן היחיד מבין 40 בניו של השיח' חסן אלג'ברתי שהגיע לבגרות. אביו היה מלומד אסלאמי, איש עסקים רב־נכסים, שהיה  בעל השפעה רבה בקהיר ובאיסטנבול. אלג'ברתי הבן לא מילא תפקיד רשמי בקהיר, אולם קשריו הרבים בזכות מעמדה של משפחתו, ובמיוחד עם שמס אלדין אבּוּ אלאנוואר אלסַּאדאת, שהיה מעין מורו הרוחני, אפשרו לו גישה לחומרים כתובים בזמן אמת בספריות, במעבדות ובמכון המחקר שהצרפתים הקימו בבתי הבֶּיים הממלוכים שנמלטו מקהיר לאחר הכיבוש. אלג'ברתי כתב שלושה חיבורים שתיעדו את שנות הכיבוש הצרפתי. היום שבו התערערו חוקי בראשית הוא חלק מן החיבור השלישי והגדול שבהם עַגַ'אאִ'בּ אלאַתַ'אר פִי אלתַּרַאגִ'ם ואלאַחְ'בַּאר, שהושלם בשנים 1805–1806. התרגום העברי מבוסס על הגרסה שנדפסה לראשונה בקהיר בשנת 1879.