מה נותר כיום מהאמונה הנוצרית בתוכנית האלוהית? ומה המקום השמור בתוכנית זו ליהודים, ולמי שאינם יהודים ואף אינם נוצרים? שאלה זו ניצבה בלב התיאולוגיה הנוצרית במאה העשרים – בעיקר לאחר השואה, הקמת מדינת ישראל והחלטות מועצת הוותיקן השנייה. הנזיר הדומיניקני האח מרסל-ז'אק דיבואה (1920–2007) הקדיש את חייו ואת כל כוחו הרוחני והשכלי להתמודדות עם סוגיה זו, ובעקבותיה עזב בשנת 1962 את צרפת מולדתו והתיישב בירושלים. פרופסור דיבואה היה ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית וראש מועצת הוותיקן ליחסי יהדות–נצרות. על מפעל חייו זה זכה בשנת 1996 בפרס ישראל.