כיצד הפכו מורות ומורים בישראל למורי קבלן?

העסקה לא ישירה של עובדי חינוך והוראה במערכת החינוך בישראל

מאת
גלית בינט, ורדה שיפר
מו"ל

הוצאת מכון ון ליר

שפה עברית
שנת הוצאה 2013
סדרה המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע״ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים

ממדי העסקת עובדי ההוראה במערכת החינוך הציבורית באמצעות גופים מתווכים ולא על ידי הגורמים הציבוריים הולכים ומתרחבים. מסמך המדיניות שלהלן עוסק בהגדרת התופעה, בתיאור התפתחותה ובניתוח השפעותיה על דרגי החינוך. עוד מרכז המחקר את הידע ואת המידע שהצטברו עד עתה, ודן בהשפעת המידע והידע הללו על תהליכי קבלת ההחלטות.

ממצאי המחקר מלמדים שתופעת "מורי הקבלן" מרחיבה את הפערים החברתיים-כלכליים, שכן רשויות מקומיות חזקות יותר והורים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר יכולים להוסיף שעות לימודים ומורים לבתי הספר ביישובם; פוגענית, ולא פעם נפגעות זכויותיהם של המורים המועסקים על ידי גופים מתווכים; פוגעת אנושות ביכולת לשפר תהליכי הוראה ולמידה, וממילא גם ביכולת לשפר את הישגי התלמידים במערכת החינוך.

מטרת מסמך מדיניות זה היא להזין את הדיון הציבורי במידע ובתובנות חדשות בנוגע לסוגיית עובדי הקבלן, ולקדם מדיניות מושכלת שתביא בחשבון הן את מעמדם הראוי של עובדי חינוך והוראה והן את הצורך בשיפור של מערכת החינוך בכללותה. בין היתר, ממליץ מחקר מדיניות זה:

א. להעביר בהדרגה את כל מורי הקבלן להעסקה ישירה על ידי הרשויות השלטוניות או הבעלויות על בתי הספר ובד בבד להסדיר בהסכמת בעלי העניין את האפשרות לפטר מורים שנמצאו בלתי ראויים

ב. להתוות מדיניות-על לכידה וכוללת בעניין אופני ההעסקה של מורים במערכת החינוך

ג. לפעול לאימוצה של הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי הוראה.

הצטרפות לרשימת התפוצה