מדד המגדר 2017
אי־שוויון מגדרי בישראל
מאת | הגר צמרת-קרצ'ר, חנה הרצוג, נעמי חזן, יוליה בסין, הדס בן אליהו, רונה ברייר-גארב |
מו"ל | הוצאת מכון ון ליר |
שפה | עברית |
שנת הוצאה | 2017 |
סדרה | מדד המגדר, שוות – קידום נשים בזירה הציבורית |
מדד המגדר, פרי פיתוח חדשני ופורץ דרך של שוות • המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, הוא כלי לבחינה רחבת היקף של רמת האי־שוויון המגדרי בין גברים לנשים בישראל לאורך השנים. המדד מציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות, אלימות, חלוקת זמן, בריאות, יחסי מרכז-פריפריה, החברה הערבית – ומאפשר לתת ציון כולל לרמת האי־שוויון המגדרי בישראל על בסיס מצרף הגורמים הקובעים את מצבן של נשים בחברה.
החידושים העיקריים במדד 2017 הם הרחבת נקודת המבט על הפערים המגדריים בשוק העבודה וחידוש ממד הפריפריה. לממד שוק העבודה נוספו שישה אינדיקטורים המאפשרים לבחון את מאפייניו כשוק עבודה מעורער. מאפיינים אלו, כגון עבודה בכמה משרות במקביל, היעדר רציפות תעסוקתית על פני השנה ועבודה בשכר הנמוך משכר המינימום הם בעלי אופי ממוגדר ופוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. בממד הפריפריה, באמצעות הצלבה של מיקום גיאוגרפי ומעמד חברתי-כלכלי ביצענו מיפוי ממוקד של היישובים הפריפריאליים ביותר בישראל בלי לכלול יישובים המרוחקים מהמרכז אך מדורגים גבוה מבחינת רמת החיים. צעד מחקרי זה שיפר את הזיהוי של פריפריה במדד המגדר והוסיף מידע לגבי האי-שוויון המגדרי בה.
שלא כמו מדדי מגדר אחרים. המשווים בין ישראל למדינות אחרות על בסיס מספר מועט מאוד של משתנים, מדד המגדר הוא הראשון מסוגו הבוחן אי־שוויון מגדרי במגוון רב של תחומי חיים בתוך המדינה גופא. מדד המגדר מאפשר לבחון כיווני התפתחות בכל תחום ובכל מרכיב, ובו בזמן להציע תמונה כוללת של מצב האי־שוויון המגדרי בישראל. בכך נעוצה תרומתו הייחודית ועל כן בכוחו לשמש מצפן מדיניות למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים במדינת ישראל. מדד המגדר גם מספק לארגוני נשים ולגורמים בחברה האזרחית מצע לפעילותם לשינוי יחסי הכוח המגדריים ולקידום צדק מגדרי בישראל.
מדד המגדר זמין להורדה מהאתר כקובץ PDF בעברית.