בשנים האחרונות אנחנו עדים לנוכחות גוברת של חרדים וחרדיות בחברה, בכלכלה ובתרבות בישראל. הם פוקדים מרחבי הכשרה מקצועית ותעסוקה ומבלים בקניונים; הם פעילים במפעלי החְזרה בתשובה; רבים מהם מתגוררים בערים החרדיות החדשות, הסמוכות לשני צדי הקו הירוק; הם נוכחים באמצעי התקשורת, בקולנוע ובתיאטרון; מקומם לא נפקד מכוחות הביטחון; והם תובעים לשנות נורמות התנהלות במרחב הציבורי הכלל-ישראלי.
לא מפתיע אפוא שבשיח הציבורי, במוסדות השלטון והציבור ובקרב יזמים ובעלי עסקים יש עיסוק רב בסוגיית מקומם וצורכיהם המיוחדים של חרדיות וחרדים סביב השתלבותם בחברה. הסיבות העיקריות לעיסוק זה הן הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, פריסתה הגיאוגרפית והשפעת גידולה על חוסנה הכלכלי של המדינה בהווה ובעתיד.
המחקרים המכונסים בספר זה מציגים, כל אחד בדרכו, כמה זירות שההתבוננות בהן מלמדת שהחברה החרדית מתחזקת ואף מרחיבה את שורותיה. בניגוד לרטוריקה החרדית הרשמית, שמוסיפה לשדר תודעת איום קיומי, מדובר במעבר מחברה שנאבקה על הישרדותה לחברה המקרינה חוסן פנימי וביטחון עצמי קולקטיבי. המעבר מהישרדות להתבססות מלווה בהרבה לבטים ומתחים פנימיים, ויש לו השלכות מכריעות על אופני ההתבוננות בחברה זו, על חִקרה, על הבנתה ועל כמה שיקולים שרלוונטיים לכל דיון במדיניות חברתית ארוכת טווח שנוגעת לחברה החרדית בפרט ולחברה בישראל בכלל. ספר זה מזמין את קוראיו ואת השיח הציבורי בישראל לתת את דעתו על מעבר זה, על כל משמעויותיו.