המקראה ללימודי מוגבלות היא הספר הראשון בשפה העברית בתחום לימודי המוגבלות. זהו תחום אקדמי חדשני ומרתק, המציע להתבונן במוגבלות כמושג חברתי, כזהות, כקטגוריה לניתוח ביקורתי וכבסיס לפעולה פוליטית, מתוך תפיסה טרנספורמטיבית המבקשת לשנות את פני החברה והתרבות. המחקר בתחום רחב ומגוון, ועוסק בתהליכים החברתיים, התרבותיים, הפוליטיים, המשפטיים והכלכליים המעצבים את מושג המוגבלות. המהלך החדשני בתחום זה מתגלם במעבר מהגישה הרפואית, או גישת הטרגדיה האישית, אל הגישה החברתית-ביקורתית. הראשונה רואה במוגבלות גזרת גורל, פתולוגיה, סטייה, תלות ונטל, ובאנשים עם מוגבלויות – מושא לצדקה ולרחמים; ואילו הגישה השנייה, המנחה את המקראה, בוחנת את המוגבלות כתוצר של יחסי כוח חברתיים ושל הבניות תרבותיות ומציעה תפיסה חלופית המבוססת על הכרה, מגוון אנושי, תלות הדדית, גאווה ושוויון זכויות.

המקראה היא פרי עבודתה של קבוצת מחקר שפעלה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2009–2012. מטרת הקבוצה הייתה לקדם את השיח הביקורתי האקדמי בישראל על מוגבלות וליצור תשתית בין-תחומית לחשיבה תיאורטית ומחקרית בנושא. לצורך זה כונסו בספר חמישה עשר מאמרים מרכזיים בתחום, מתורגמים לעברית, שנכתבו בתקופות שונות זו מזו ממגוון נקודות מבט. המאמרים מלווים בהארות ובתגובות של כותבים וכותבות ישראלים, רובם חברי קבוצת המחקר, רבים מהם אנשים ונשים עם מוגבלויות. קולותיהם של אנשים עם מוגבלויות כמעט אינם נשמעים באקדמיה בישראל והספר מספק הזדמנות להיחשף אליהם בגוף ראשון. מקראה זו היא נדבך חשוב בפיתוחו של שדה מחקר אקדמי עיוני בתחום לימודי המוגבלות בישראל.