במציאות חברתית שבה רוב הנשים עובדות בשכר ומודל שני המפרנסים הפך לדומיננטי מבחינה תרבותית ומבחינה אמפירית כאחת, עולה השאלה כיצד מתבצעת, מאורגנת ונתפסת עבודה שאינה זוכה להכרה כעבודה ואינה מקנה תגמול, עבודה המתבצעת הן בספירה הפרטית והן בספירה הציבורית. בדוח מחקר זה, שנערך בשנים 2016–2017 בתמיכת קרן המחקרים של הביטוח הלאומי, נכנה עבודה זו: "עבודה שקופה". מטרתו של מחקר זה היא לפענח כיצד נשים תופסות את העבודה השקופה ומבינות את ביטוייה בספירה הפרטית ובספירה הציבורית; מה נשים חושבות על העבודה השקופה ואֵילו משמעויות הן מעניקות לה ולהשפעותיה על מישורי חיים שונים.

ממצאי המחקר מלמדים כי הפעילויות המזוהות כעבודות שקופות – אחריות לעבודות משק הבית, טיפול בילדים וטיפול בבני משפחה נוספים – הן עבודות המבוצעות בדרך כלל על ידי נשים. החלוקה הממוגדרת והלא שוויונית של העבודות השקופות חוצה גבולות אתניים, מעמדיים ולאומיים. זאת ועוד, הביצוע של עבודות שקופות הוא מרכיב מרכזי בכינון הזהות המגדרית. המרואיינות תיארו את העבודות השקופות כחלק בלתי נפרד מהיומיום שלהן וממסלול חייהן: נשים מטפלות בילדיהן ובמשק הבית שלהן, נשים מטפלות בהורים המזדקנים ונשים שהן סבתות מטפלות בנכדיהן ובנכדותיהן. המחקר פורש את האופנים המגוונים שבהם העבודות השקופות משמשות מנגנון חברתי-תרבותי של שימור היחסים ההיררכיים בין הפרטי לציבורי.

ההובלה האקדמית של המחקר נעשתה בידי פרופ' חנה הרצוג ופרופ' נעמי חזן. חוקרות ראשיות: ד"ר עמית קפלן וד"ר מהא סבאח. צוות המחקר: שמרית סלונים, הדס בן אליהו, רונה ברייר-גארב.

ניתן להוריד קובץ PDF של החוברת או להזמין את החוברת המודפסת (דמי משלוח בדואר: 10 ש"ח).