מסה זו מפתחת את התקינות הפוליטית כתופעה הנטועה בשיח האדון המודרני שהאנליטיקאי ז'אק לאקאן מכנה אותו שיח האוניברסיטה. שיח האוניברסיטה הוא שיח של האמיתות המוסכמות של הידע המדעי המעודכן, הנענה כיום לפוליטיקת הזהויות ולתביעותיה להכרה ולהכלה. התקינות הפוליטית היא הרטוריקה שמבטאת מוסכמות פוליטיות-מדעיות אלו. בתוך כך, התקינות הפוליטית מאפשרת ייצוג לקבוצות חברתיות רבות יותר ויותר וליחידים המזדהים עם קבוצות אלו. אולם היא מחמיצה את הסובייקט שנושא לעולם יסוד מציק ואנטגוניסטי בלתי ניתן לשיכוך, שאינו מזדהה לגמרי עם הזהות הקבוצתית. השיח האנליטי, כהופכי לשיח האדון, יכול להציע מענה לסובייקט שהזדהותו איננה מלאה; הוא מציע אומר טוב (bien-dire), שהוא פירוש אנליטי, ביטוי אניגמטי המיועד לכל סובייקט באידיוסינקרטיות שלו ושלה. האומר הטוב נוגע בכל אחת ואחד באופן שיודע-לעשות עם היסוד המציק והבלתי פתיר של הסובייקט.