ביקורת התבונה השחורה הוא ספרו של הפילוסוף והיסטוריון הקמרוני אשיל מבמבה שמנסה לשרטט מחדש את מושגי היסוד ואופני הניתוח הביקורתי בגישה הפוסטקולוניאלית. מלבד ניתוח ביקורתי על התפקיד המהותי שמילאו קטגוריות השחור והשחורוּת בתהליך היווצרותו של העולם המודרני, מבמבה מבקש לטעון כי אנו חיים בעידן שבו אין להבין את קטגוריית השחור רק במובנה הישן, כלומר כניגוד של הלובן – מובן שהתממש באמצעות כיבוש, הכנעה, ניצול ושעבוד מתמשך של העולם הלא־לבן, ובמיוחד של אפריקה – אלא גם כמצבם של כל בני האדם המוכפפים (subaltern humanity) החשופים למרותם של כוחות ההון הניאו־קפיטליסטיים. בהקשר זה, למאמר שתי מטרות. ראשית, הוא משרטט מפת התמצאות בנבכי הגותו של מבמבה, ובפרט בביקורת התבונה השחורה. שנית, בהינתן המסגרת התיאורטית שמבמבה מציע בספר זה, המאמר שואל כיצד נראה השיח המקומי ביחס לגזע ולשחורוּת בהקשר של יהודי אתיופיה בישראל. כמו כן בודק המאמר אם הפרויקט הביקורתי שמבמבה מציע מאפשר לנו להתמודד עם המתח התלוי ועומד עדיין בדיונים עכשוויים על יהודי אתיופיה ובקרבם בנוגע לרעיון השחורוּת והגזע.
