אחרית הדבר לפרויקט הומו סאקר של אגמבן, טקסט וירטואוזי שמתבונן על הפרויקט בכללותו, מסכם את המהלכים הראשיים בו ועומד על השתמעויותיו ההגותיות והפוליטיות. בליבה של אחרית הדבר נמצא המעבר מן התיאוריה של הכוח הריבוני השלטוני – שנתון במבנה היוצא מן הכלל ושכרוך בדיאלקטיקה של הכינון – אל תיאוריה של היכולת המשעה. זוהי יכולת שאיננה יוצאת אל הפועל, שמתקיימת דרך האפשרות שלא להתממש ולא להפוך לכוח, והיא עושה זאת על דרך ההשעיה – ההדחה וההשבתה – של המבנה השלטוני. בדיון שעובר דרך ביקורת האלימות של ולטר בנימין, מושג היחס באונטולוגיה של דונס סקוטוס, השבתת חוקי התורה בתיאולוגיה המשיחית של פאולוס, ולבסוף אריסטו ומשמעות ה״יכולת״ בכתביו, אגמבן מעמיד לבסוף מושג אחר של חיים אנושיים – חיים שאינם נפרדים מצורתם, מושג השונה מן החיים העירומים והמופקרים המצויים תחת הכוח הריבוני.