אומרים שהמלחמה היא אירוע, אירוע מסדר שלא ידענו כמותו; שהיא קריאת השכמה ושיש להתעורר מהאשליות הפוליטיות שקדמו לה; שהיא מחייבת אותנו להתפכח; שגם אם לא הייתה רצויה, היא כעת הכרחית; שהיא נפתחה באירוע טראומטי שחורג מכל הקשר; ושיש לכלכל בה היטב את הצעדים.

יובל קרמניצר בוחן במאמרו את המושגים הללו – אירוע, אסון, פיכחון – וטוען שדווקא בקריאה להתפכח מאידיאולוגיות קודמות ולדבוק בריאליזם חישובי גלומה הסכנה של הבחירה הרציונלית לכאורה בגרוע מכול. הוא בוחן את השתררותו של ״ריאליזם אסוני״ על השיח הפוליטי בישראל, את עמדת הסובייקט שהוא מבטא ואת המבוי הסתום שאליו הוא מוביל ושואל מה נדרש מאיתנו על-מנת לתבוע את סיומה של המלחמה.