הריאיון שערך אדנה זאוודו גבינש עם לואיס גורדון חוזר לספרו הראשון של גורדון, Bad Faith and Antiblack Racism, אשר ראה אור לראשונה בשנת 1995 ועתיד לצאת במהדורת ה־30. דרך הספר דנים גורדון וזאוודו גבינש בתובנה הפנומנולוגית של גילום התודעה בגוף (embodiment), בחקירה של גזענות אנטי־שחורה כצורה של הונאה עצמית (bad faith) וכן בניגודה, ״תום לב ביקורתי״. הריאיון עוסק גם בכתיבתו של גורדון על פנון ובמחשבותיו בנוגע לפוליטיקה של ישראל/פלסטין אחרי שבעה באוקטובר. בניגוד לנטייה לקרוא את מקוללים עלי אדמות של פנון דרך אחד מפרקיו שרבים חושבים כי הוא מעניק לגיטימציה לאלימות במאבק בקולוניאליזם, גורדון מציע להביע את היחס של פנון לאלימות במונחים של טרגדיה. באופן הזה, לפי גורדון, השימוש באלימות אצל פנון הופך ל״אנטי־אלימות״, על דרך ההנגדה לאלימות הקולוניאלית ולצורות של דה־הומניזציה. מתוך הישענות על נקודה זו מצביע גורדון בין היתר על הדיאלקטיקה השמרנית שבאה לידי ביטוי בקרב אנשי שמאל בישראל.
