קראטני קוג'ין בוחן את השתלשלות תהליכי המודרניזציה שעברה יפן במהלך המאה התשע-עשרה ומנסה להבחין במשמעותם של מהלכים אלו עבור היפנים, השונה מזו של התפתחות המודרניזציה באירופה. עיונו בתהליכים אלו מניע את ביקורתו הנוגעת לשני מהלכים מהופכים: מחד גיסא הרצון להתנתק מאסיה ומהפרדיגמות הסיניות שליוו את החברה והתרבות היפנית ב-1,300 השנים שקדמו למהפך המודרני, ומאידך גיסא התשוקה לאמץ היבטים רבים מתרבות המערב, במהלך של התאמות של אותם רעיונות ופרקטיקות למושגים ולדרכי הביטוי שרווחו ביפן. קראטני מציג את שלל העמדות, הוויכוחים והדמויות המרכזיים בתהליך זה וטוען כי הספרות, השפה והאמנות עברו טרנספורמציה עקרונית במהלך המאה התשע-עשרה, וזו הובילה את יפן לעידן חדש ולתובנות פורצות דרך במהלך המאה העשרים והעשרים ואחת.