אי־אפשר להיות קונספירטיביים מדי: רצח רבין והאיווי של תיאוריות קונספירציה בישראל
מאמר זה מבקש לבחון את תנאי ההופעה של תיאוריות קונספירציה בעקבות רצח רבין וסביבו. המאמר אינו מתמודד עם התיאוריות עצמן ואף אינו מנסה להוכיח או להפריך את תקפותן. הוא גם אינו עוסק ברצח עצמו כאירוע היסטורי או בתנאים שהביאו להירצחו של ראש ממשלה בישראל. במקום זאת, המאמר מברר מה היו התנאים החברתיים שהניעו את הופעתן של תיאוריות קונספירציה בנקודת זמן ספציפית, ומדוע דווקא הרצח הוא שהצמיח תיאוריות כאלה. לטענתי, הופעתו של הניאו־ליברליזם בשנות התשעים של המאה הקודמת סיפקה את התשתית לצמיחתן של תיאוריות קונספירציה. דרך המקרה הספציפי של רצח רבין המאמר מציע הסבר לאופן שבו תיאוריות קונספירציה פועלות, לעיקרון המארגן המניע אותן ולפרדוקס המובנה בתוכן, על בסיס ההנחה שתיאוריות קונספירציה מתאוות לגלות את מה שאי־אפשר לגלותו. בעזרת המושגים שיבוש קוגניטיבי, איווי ופנטזיה המאמר מתאר את הקשר בין תיאוריות קונספירציה ופופוליזם ובין הופעתו של הימין החדש בישראל.