בשנים האחרונות עולים במרחב הדמוקרטי-ליברלי בעולם כולו מנהיגים סמכותניים מזן חדש; מה שמאפיין את דגם המנהיגות שלהם הוא הפרה חוזרת ונשנית של הכללים הלא כתובים של המשחק הפוליטי. לנוכח עלייתו לשלטון של דונלד טראמפ – שמביא את המגמה הזו לידי ביטוי קיצוני – חוקרים ופרשנים מוצאים את עצמם ללא הסבר: הפרה של נורמות ומוסכמות, שברגיל מביאה לסיום מיידי של קריירות פוליטיות, מתגלה כסוד כוחם החמקמק של פוליטיקאים מן הזן החדש, והופכת בידיהם למנגנון של גיוס תמיכה ולגיטימציה. יותר מעצם הפרת הכללים, מפתיעה הפומביות שבה הם מופרים. במאמר זה אבקש לעמוד על הזיקה בין הפנייה הישירה של הכוח הפוליטי החדש אל המגונה ובין הממד השתוק של הכללים החברתיים-אתיים, ואצביע על היחס בין התמורות האתיות והפוליטיות ובין מגמות ושינויים בתקשורת ההמונים.