הספר מהו סקס חוזר לאתר הקונקרטי שבו התחולל המפגש השערורייתי והרה הגורל בין הפסיכואנליזה והפילוסופיה: השאלה על טבעו של המין. המהלך התיאורטי של הספר הוא דו-כיווני. המחברת מבקשת להתחקות אחר האפקט של שאלת המהות, השאלה מהו x, על המושא שלה, מין; זו, לטענתה, הליבה הפילוסופית של הפסיכואנליזה. ביסוד הפסיכואנליזה יש שאלה אונטולוגית ביחס למושא מוקשה באופן מיוחד, מושא שמסרב להתייצב כיש בסדר הישים. ומכאן כבר עולה כיוון החקירה השני, המנוגד והמשלים, המתחקה אחר ההשלכות של המעמד האונטולוגי המיוחד הזה על אונטולוגיה בכלל – אם תרצו, התרומה של התגלית הפסיכואנליטית לפילוסופיה. אולם לדיון מופשט לכאורה זה על אונטולוגיה ומין יש השלכות מוחשיות מאוד לגבי השדה הפוליטי.
בניגוד לזרם דומיננטי בהגות הביקורתית, המבקש להתנגד להסברים מן השדה הביולוגי באמצעות חשיפה של הבניות תרבותיות – זרם שזכה להצלחה גדולה בשדה המיני עם ההחלפה בפועל של הקטגוריה סקס בקטגוריה מגדר – זופנצ׳יץ׳ מבקשת לאתר את אי-הנחת של הסקס האנושי כבר בטבע עצמו. המוקשות של הסקס מגלה דבר מה שמוקשה כבר בטבע עצמו, מה שמונע מן הטבע ״להיסגר על עצמו״. ניתוח זה מאפשר לזופנצ׳יץ׳ לחשוף היבט מבני של פרדוקס השחרור האנושי, הנושא זיקה הדוקה לאופן שבו אנחנו מבינים את היחסים שבין טבע ותרבות.
מאמרים נוספים מגיליון זה
