הקדמה למאמרה של פובינלי, שמראה כיצד פוקו עצמו עסק בשאלות דומות – בהתקה של בחינה גיאוגרפית, קוסמולוגית ומרחבית לבחינה אנתרופולוגית, קוסמופוליטית והיסטורית במחשבתו של קאנט בסוף המאה השמונה־עשרה. דרך הדיון הזה בפוקו ותיקון טעות היסטורית בו, אבולעפיה מציג את הארטיקולציה הפוליטית של ההבחנה האונטולוגית בין החי לדומם גם כאופן התמודדות עם נבואות על קץ העולם והאדם.