סופר השואה ק.צטניק שמר בקנאות על פרטיותו, גם בעת שספריו תורגמו לעשרות שפות ונמכרו במיליוני עותקים. איש לא ידע מהו שמו האמיתי, מתי נולד, היכן התגורר ואיך הוא נראה. כאשר נאלץ לחשוף את זהותו במהלך עדותו במשפט אייכמן, הוא התמוטט על דוכן העדים לתדהמתו של הקהל בבית המשפט ולתדהמת הצופים ברחבי העולם. בעקבות שיתוק שאחז בו לאחר המשפט המתוקשר, ק.צטניק מחליט להתמודד עם זיכרונותיו מאושוויץ בעזרת טיפול ניסיוני ב-LSD. המבט המחודש של הסופר על אירועי חייו, במהלך הטיפול, מביא אותו לנסח תובנות רדיקליות בנוגע לתפיסת השואה בישראל, תובנות שזכו להתעלמות מכוונת מצד מי שקודם לכן אימצו בלהט את כתביו.