הרצאה שנייה |

הסדרה השתים-עשרה מטעם מרכז שֹפינוזה

בעריכת פרופ' פיני איפרגן וד״ר דרור ינון

בהרצאה תבחן ד"ר רוזמרין את התרומה שיש להגותו של שפינוזה על המחשבה הפמיניסטית העכשווית. עיקר ההרצאה יעסוק באופן בו הדגש של שפינוזה על יחסים בין גופים ומושג ה״קונטוס״ שלו, היוו בסיס למחשבה על אתיקה ופוליטיקה פמיניסטית. 

בשני העשורים האחרונים המונחים ”פוסט-הומניזם” ו”טרנס-הומניזם” הולכים וכובשים מקום מרכזי בשיח האינטלקטואלי. תכליתם לבטא מנקודות מבט שונות את קיצו של העידן שההומניזם היה מרכזי להבנתו, ולבשר על תחילתו של עידן חדש. הסדרה השתים-עשרה של הרצאות שפינוזה תוקדש לניסיון להבין את היחס בין הומניזם לפוסט-הומניזם. במפגשי הסדרה ננסה להבין מהו הומניזם, מתי הוא הופיע על במת ההיסטוריה, ואם עדיין אפשר לראות בו תיאור הולם של הניסיון האנושי. האם פוסט-הומניזם הוא מאפיין של השלב הבא בהיסטוריה של ההומניזם, או שמא מדובר בתיאור של עידן חדש שונה לחלוטין מהעידן ההומניסטי? ומהו התוכן החיובי של ניסיון אנושי חדש זה, שעדיין לא נמצא לו ביטוי מושגי הולם מעבר להיותו זה שבא לאחר ההומניזם? בסדרה מגוונת זו נבקש לעמוד על תוכניהם של מונחים אלו, לבחון את הסיבות להיווצרותם, ובעיקר לנסות לחשוב על הרגע ההיסטורי שאנו חיים בו.

בהשתתפות

ד"ר מירי רוזמרין, אוניברסיטת בר-אילן; מכון ון ליר בירושלים