שיחה |

ד"ר אסף דוד משוחח עם ד"ר אמיר פאח'ורי

ד"ר אסף דוד משוחח עם ד"ר אמיר פאח'ורי על היכולת להסתכל מעבר לרגע ולרגש המיידי אל חזון של תקווה. תקווה שכזו נדרשת עכשיו, על סף התהום, יותר מתמיד, והיא יכולה להיוולד לא רק דרך מבנים פוליטיים מורכבים, אלא גם באמצעות יחסים אישיים. יש צורך לחפש דרך אחרת, לדחות את הכוחות בשני הצדדים שמבצעים דה-הומניזציה של הצד השני, ודוחפים לעוד השפלה ועוד אלימות, ולחזק את הקולות המעוניינים לחפש פיוס. נדרש מאמץ אקטיבי לייצר ערבות הדדית, לראות שבאומה השנייה יש כאלה הרוצים לפתוח זרועות ולהושיט ידיים לצד השני: לחפש אותם, להאמין בקיומם ולטפח אותם, אחרת לא רק שנחיה על החרב, אלא גם נמשיך למות על החרב.

אלה ימים קשים למחשבה. אנחנו מוצפים ברגשות של עצב ושיברון לב, של פחד וזעם, של ייאוש וצימאון לתקווה. לצד אלה אנו חווים גם רגשות של חמלה, של גבורה ושל סולידריות אנושית החוצה מחנות פוליטיים ולפעמים גם חוצה עמים – ברית המאפשרת לאחרים ברחבי העולם להזדהות עם הכאב שלנו, ולנו לגלות אמפתיה לכאב של אחרים.
אלה ימים קשים לדיבור סדור ולמחשבה, ולמרות זאת, ואולי דווקא בדיוק מהסיבה הזו, יש לרבים מאיתנו צורך לדבר ולעשות קצת סדר, לחפש בתוך הערפל קצת בהירות מחשבתית.
אנחנו יושבים לדבר מתוך הבנה שהמילים שיש לנו כרגע לא מספקות, ולא תמיד מדויקות, אבל גם מתוך הכרה בצורך לדבר ובחובה שלנו כאנשי מילים לחלוק את המחשבות שלנו.

למאמר המרכז את השיחות >

להרצאות המצולמות בסדרה >

בהשתתפות

ד"ר אסף דוד, ראש תחום ישראל במזרח התיכון במכון ון ליר בירושלים

ד"ר אמיר פאח'ורי, עמית באקדמיה ע"ש פולונסקי, מכון ון ליר בירושלים