הרצאה ראשונה |

ד״ר מורן גודס-ריצ׳יטלי, אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת פוטסדם

ההרצאה תעסוק בגישתו האסתטית של קאנט לטבע וברלוונטיות שלה היום – לדוגמה, כיצד טבע יפה יכול לעורר בנו התפעלות והשתאות יחד עם תחושה של אחריות מוסרית כלפי הסביבה שמיופייה אנו נהנים כקהילה אנושית. מתוך כך, נעבור לבחון את הקשר שבין החוויה האסתטית בטבע לבין מושג האנושיות אצל קאנט. יכולתנו להתכוונן לטבע באופן המסוים שקאנט מציע מאפשרת לנו לתרגל את האנושיות שלנו באופן קולקטיבי: לפתח את יכולותינו המוסריות, להציב תכליות משותפות ולתקשר את חוויותינו מתוך פתיחות והכוונה לכלל. נשאל אם אפשר לחשוב על מובן כזה של אנושיות גם היום, בעידן שבו אנו נראים מפולגים, חסרי אחדות ומטרות משותפות. ואולי אפשר לשאוב השראה מגישתו האסתטית של קאנט כדי לטפח חיבור עמוק יותר בין בני אדם ובינם לבין הטבע. 

הסדרה הארבע-עשרה מטעם מרכז שֹפינוזה

בעריכת פרופ' פיני איפרגן, ד״ר דרור ינון

שנת 2024 היא שנת יובל השלוש מאות להולדתו של עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים של התקופה המודרנית ושל הפילוסופיה המערבית בכלל. קשה למצוא תחום מחשבה או היבט בחיי היומיום של בני אדם מודרניים שהגותו של קאנט אינה נוגעת בהם: מקומו של האדם בעולם והמטלות התבוניות שהוא מחויב להן מעצבים את פעילותו המדעית, תודעתו המוסרית והערכתו האסתטית את סביבתו הטבעית ואת האמנות שהוא יוצר. קאנט, אולי יותר מכל פילוסוף אחר, מזוהה עם הנאורות, ויחד איתה הוא עומד בשנים האחרונות במוקד של בחינה מחודשת של מורשתה וביקורת חריפה על כשליה, ככל שנחשפים צדדיה הבעייתים והאכזבה מהבטחותיה הלא ממומשות בדבר קִדמה, צעידה לקראת שיפור מתמיד של המין האנושי. 

כמו מקומות רבים בעולם, מרכז שפינוזה במכון ון ליר יציין את האירוע בסדרת הרצאות שבהן יידונו היבטים בהגותו שעשויים להעשיר את המחשבה בסוגיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות.