הרצאה שנייה |

פרופ' פיני איפרגן, אוניברסיטת בר-אילן; מרכז שפינוזה במכון ון ליר בירושלים

בשנים האחרונות אנו עדים לדיון ער בהתקבלות הפילוסופיה של קאנט בין מבקריו שאינם באים מהקשרה של התרבות המערבית ממנה צמח קאנט ושבה פעל, אלא מהקשרי תרבות אחרים הרואים בזאת המערבית בעיקר ביטוי לדיכוי ולתחושת עליונות. מה שמפתיע בהתקבלות זאת שהיא לא שוללת לחלוטין את קאנט כביטוי של מובהק של תרבות זאת, אלא מבקשת לשלב ביקורת שלו תוך רדיקליזציה של עמדתו. בהרצאה נבקש לעמוד על המקרה של ההתקבלות של המחשבה השחורה הבוחנת את יחסו של קאנט לענייני גזע, אבל בו בזמן רואה בקריאה מחדש שלו אופק לחילוצה של עמדה מוסרית הנותרת עם קאנט אבל חורגת ממגבלות עמדתו שהיתה נטועה בהקשרה של תרבותו של האדם המערבי הלבן.

הסדרה הארבע-עשרה מטעם מרכז שֹפינוזה

בעריכת פרופ' פיני איפרגן, ד״ר דרור ינון

שנת 2024 היא שנת יובל השלוש מאות להולדתו של עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים של התקופה המודרנית ושל הפילוסופיה המערבית בכלל. קשה למצוא תחום מחשבה או היבט בחיי היומיום של בני אדם מודרניים שהגותו של קאנט אינה נוגעת בהם: מקומו של האדם בעולם והמטלות התבוניות שהוא מחויב להן מעצבים את פעילותו המדעית, תודעתו המוסרית והערכתו האסתטית את סביבתו הטבעית ואת האמנות שהוא יוצר. קאנט, אולי יותר מכל פילוסוף אחר, מזוהה עם הנאורות, ויחד איתה הוא עומד בשנים האחרונות במוקד של בחינה מחודשת של מורשתה וביקורת חריפה על כשליה, ככל שנחשפים צדדיה הבעייתים והאכזבה מהבטחותיה הלא ממומשות בדבר קִדמה, צעידה לקראת שיפור מתמיד של המין האנושי. 

כמו מקומות רבים בעולם, מרכז שפינוזה במכון ון ליר יציין את האירוע בסדרת הרצאות שבהן יידונו היבטים בהגותו שעשויים להעשיר את המחשבה בסוגיות חברתיות ופוליטיות עכשוויות.