אנרגיה ואימפריה | במכון ומקוון
יום ראשון | 02.06.24 | בשעה 18:00
ערב דיון לכבוד הספר רישומי פחם |
מאת און ברק
(מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2024)
בהשתתפות
יו"ר: פרופ' מיכאל זכים, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר עפרי אילני, עורך כתב העת הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים
ניר חסון, עיתונאי הארץ
ד"ר שירה פנחס, עמיתת האקדמיה ע"ש פולונסקי, מכון ון ליר בירושלים
ידוע לכול שהפחם היה הדלק של המודרנה, מה שהניע את גלגלי המהפכה התעשייתית באנגליה. עובדה מוכרת פחות היא שהפחם היה גם הכוח שתדלק את האימפריאליזם במאה התשע-עשרה ואפשר את ייצוא התיעוש מהאיים הבריטיים אל מעבר לים. מנועי קיטור מוסקי פחם והטכנולוגיות הקשורות בהם – ספינות קיטור, רכבות, מכשירי התפלת מים, רשתות טלגרפיה ועוד – היו בין השאר הכוח המרכזי שיצר את המזרח התיכון המוכר לנו היום. לעידן הפחם מורשת נוספת: ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים, המאיים על עצם הקיום האנושי. על אף המעבר-כביכול לאנרגיות ירוקות ומתחדשות, האנושות עדיין שורפת כמויות הולכות וגדלות של פחם, בעיקר במקומות כסין והודו. במובן זה נותרנו נטועים עמוק במאה התשע-עשרה.
רישומי פחם הוא הראשון בסדרת הספרים "אובייקטים גלובליים", המתחקָה על העצמים שעיצבו את עולמנו. נוכח הצורך הבוער לגמול את הכלכלה העולמית מדלקי מאובנים ולנקות את האטמוספרה מגזי החממה שנוצרים בשרפתם, און ברק מסרטט את ההיסטוריה של הגלובליזציה של כלכלת הפחמן, ושל המעבר מפחם לדלקי מאובנים אחרים, כנפט וגז טבעי, שמעולם לא החליפו אותו. הוא מתאר את הקשרים המתהדקים בין אנרגיה ובין אימפריאליזם, קפיטליזם ומונותיאיזם, ואת מערך הכוחות שהתניע את התפוצה הגלובלית של דלקי מאובנים. הספר חושף את הסתירות, הקונפליקטים המבניים והסוכנים הבלתי צפויים שהניעו את התהליך, וגם מגלֶה משאבים בלתי צפויים שבכוחם לסייע בהתמודדות עם המשבר היום.