פרס ון ליר לכתיבה מסאית מבקש לעודד כתיבה מסאית יצירתית שפורצת גבולות דיסציפלינריים; כתיבה שבכוחה להצית את הדמיון ולעורר את התודעה, ובתוך כך לשפוך אור על מצבי קיום, על דמויות ועל אפשרויות חיים, ולהציע להם משמעות.

בכל שנה נבחר נושא לתחרות הכתיבה המסאית. בשנת תשפ"ג , 2023 הנושא שנבחר היה "פה זה לא אירופה". הביטוי "פה זה לא אירופה" משקף למראית עין קונצנזוס, אולי הקונצנזוס היחיד שמתקיים כאן ביחס למרחב שבו אנו חיים; ביחס לבית. ובכל זאת, קונצנזוס לכאורה. הוא מבטא הסכמה על מה שהוא אינו ("לא אירופה"), אך בשעה שמפעילים את בלוטות הדמיון – המרחבי, החברתי, החווייתי, התרבותי, האמוני, הפוליטי – של השייכות ושל הזרות בקשר ל"פה", בקשר ל"אירופה" ובקשר ליחס ביניהם, נחשפות אי-ההסכמות. מה הוא הדמיון המפעיל את אי-ההסכמות הללו? האם אפשר לדמיין בית משותף, בשעה שדומה שלא נאים השכנים בעיני אף אחד? האם אפשר לדמיין בסיס למרחבים משותפים ליושבי הארץ, לשתף בחוויות יומיומיות שמעוגנות בעושר המגוון האנושי שבה, ואולי אפילו מתענגות עליו ומופרות ממנו? נושא התחרות הוא הזמנה לחשוב על מרחבי השייכות שלנו.

תכנית

מאירים פנים

צליל פותח

על פרס ון ליר לכתיבה מסאית

פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים

על תחרות הכתיבה בנושא "פה זה לא אירופה"

פרופ' ארנה בן-נפתלי, יו"ר ועדת הפרס

על "מסה עכשיו"

ד"ר לילך נתנאל, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן

פרס ון ליר לכתיבה מסאית

יונתן הימן, "ארימלוס"

ציון לשבח

שיר ורטהיים, "כשמיליוני לבבות יישברו, אולי שלי יפסיק"
עינת פוגל לוין, "ביציאה הבאה, אפריקה"

צליל חותם