שי לביא הוא ראש מכון ון ליר בירושלים ופרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. פרופ' לביא למד לתואר ראשון ושני במשפטים ובסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ולתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. תחום התמחותו הוא סוציולוגיה של המשפט ותיאוריה משפטית, והוא חוקר שאלות ביו-אתיות מנקודת מבט היסטורית ועכשווית ומתמקד בשימוש בטכנולוגיות בראשית החיים ובסופם. הוא עוסק גם במחקר השוואתי בין גרמניה, טורקיה וישראל בסוגיות הנוגעות לרגולציה משפטית של הגוף ולמתח בין דת לחילוניות. ספרו על סוף החיים, The Modern Art of Dying: A History of Euthanasia in the United States, זכה בפרס הספר הטוב של השנה מטעם האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. פרופ' לביא זכה במלגת פולברייט, בפרס צלטנר לחוקר צעיר במשפטים, במענק להקמת מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף החיים ובמענק מחקר מקרן GIF, והיה המנהל המייסד של מרכז אדמונד י' ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטת טורונטו, בישיבה יוניברסיטי בניו יורק ובאוניברסיטת הומבולדט בברלין.