"מר בן-גוריון, אתה חייב לבוא ולראות את הבניין שלי", אמרה פולי ון ליר על המכון החדש שהקימה בשכונת טלביה שבירושלים. בן-גוריון השיב לה – "פולי, עזבי אותי. את יודעת שאיני מתעניין בבניינים". לאחר שנכנע והגיע לראות על מה המהומה, המשיכה פולי ואמרה לו – "זה הבייבי שלי", והוא הניד בראשו – "צריך לפתח את הנגב…". (מתוך עיתון "כל העיר", 27.3.1981)

"כי מציון תצא תורה"

"גברת ון ליר התאהבה בירושלים ממבט ראשון", כתבו עליה בעיתון "מעריב", 16.12.1955. בסוף שנות הארבעים הגיעה גברת ון ליר לירושלים, עם החזון "כי מציון תצא תורה" ותקציב למימושו. לאחר שייסדה את העיתון "דברי הימים – חדשות העבר", הגברת ון ליר חתרה למטרתה המרכזית – הפיכת ישראל למרכז עולמי של ערכי הומניזם ומדע.

שיחתם של פולי ון ליר ודוד בן-גוריון בשלהי שנות החמישים על ה"בייבי" החדש שלה הייתה התוצר של משא ומתן רציני שקיימו כמה שנים קודם לכן – משפחת ון ליר תממן ותקים את האקדמיה למדעים בירושלים, תמורת שלושים דונם למען הקמת מרכז לקידום תרבות האדם צמוד אליו. וכך היה – בדצמבר 1955 הגישה הגברת ון ליר תוכנית לממשלה על הקמת המרכז לקידום תרבות האדם. אך משפחת ון ליר דרשה גם חקיקת חוק מיוחד בכנסת למען "גושפנקה תחיקתית, ציבורית ורשמית, ואפשר יהיה להקים את המכון כמוסד פרטי לגמרי", לפי דבריו של פנחס רוזן, שר המשפטים דאז. בדצמבר 1958 אושר החוק בכנסת ופולי ון ליר התפנתה להקמת הבניין שנשא את תורתה ה"ספק-פילוסופית-ספק מיסטית, על הצורך ב'אחדות האדם, היקום והדתות'" (מתוך עיתון "כל העיר", 27.3.1981).

"ההיכל לרוח ישראל" – למה בירושלים?

הארכיטקטים של המכון, דוד רזניק ושמעון פובזנר – יצרו תוכנית המורכבת משני בניינים היוצרים יחד את האות ר'. הבניין הגבוה, מכון ון ליר, מסמל את החוכמה; והבניין הנמוך יותר, האקדמיה למדעים, מסמל את המדע. בין שני הבניינים מגשרות מדרגות.

פולי ון ליר האמינה כי העם היהודי, ישראל החדשה והעולם כולו נמצאים במצוקה רוחנית, אשר הפתרון לה הוא אורח חיים חדש – "סינתזה חדשה בין החכמה היהודית המסורתית כפי שהיא מתפרשת לה מן הטקסטים המקראיים ובין ההגות המדעית" (מתוך "חזונות נפגשים", שאול כ"ץ, 2009). וכך מבחינתה, הקמת "ההיכל לרוח ישראל" (מכון ון ליר), אשר לצידו האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים – בתוך ירושלים – תיצור את אותה סינתזה. 

חזונה של פולי ון ליר התגשם, ומאז הקמת ה"בייבי" שלה נערכות במכון פעילויות מחקריות ענפות ומגוונות, תוך דגש על קידום הרוח וערכי האדם.

להעמקה ולקריאת הכתבות:

• המתנ"ס של טלביה, "כל העיר", 27.3.1981
• חזונות נפגשים, שאול כ"ץ, 2009
• הספרייה הלאומית, "מעריב", 16.12.1955