עקרת הבית הישראלית וגלגוליה של העבודה השקופה
ד"ר עמית קפלן | 06.02.2023 | צילום: Unsplash
מהי "עבודה שקופה"?
בשנת 1958 נערכה בחיפה תחרות "בעלת הבית הישראלית". על פי תנאי התחרות רשאית הייתה להשתתף בתחרות "כל אישה שהיא עקרת בית עצמאית", ואחת מהשאלות בטופס היתה "האם הנך עובדת נוסף לעבודתך בתור עקרת בית?". כותרת התחרות, והניסוח "כל אישה", חושפים את התפיסה הממגדרת של עבודת הבית. השאלה שלאחר מכן מניחה כי עקרוּת בית היא עבודה וכך חושפת את עומקן של ההבניות החברתיות בנוגע למושג העבודה ומצביעה על השינוי ההיסטורי שחל בהגדרה זו – מ"עבודה" ל"לא עבודה". הסוציולוגית ארלין קפלן־דניאלס (Kaplan-Daniels, 1987) מסבירה כי החיבור ההדוק שבין התפיסה המגדרית של עבודות הבית ובין ראייתן כלא-עבודה הוא אחד הגורמים ליצירתו של המושג "עבודה שקופה" – עבודה שאינה מוגדרת כעבודה ושאינה זוכה להכרה או לתגמול.
קפלן-דניאלס טבעה את המושג "עבודה שקופה" כבר בשנת 1987, אך בישראל עד לאחרונה הוא לא זכה לדיון מחקרי וציבורי, והפער הזה משמעו היעדר המשגה למגוון עצום של פעולות שנעשות בעיקר על ידי נשים בישראל ובחברות רבות בשאר העולם ולא זוכות להכרה ולתגמול. החוסר הזה והשאיפה לשנותו הם העומדים בבסיס הפרויקט "עבודות שקופות".
ראשיתו של המיזם הייתה קבוצת דיון שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2015–2016 בהובלתן של חנה הרצוג ונעמי חזן. בקבוצה הזו השתתפו חוקרים וחוקרות ממגוון תחומי מחקר, ממוסדות אקדמיים ומגופים מדינתיים (המוסד לביטוח לאומי ובנק ישראל) ומטרתה העיקרית הייתה להבין, להנכיח ולחקור את תופעת העבודה השקופה. הדיון העלה את הסוגיה על סדר היום המחקרי והציבורי ובעקבותיו נערכו מחקרים בנושא, בתמיכת המוסד לביטוח לאומי ומשרד המדע, ופורסמו דוחות ומאמרים (ברייר-גארב, 2020; קפלן וכרכבי סבאח, 2017; קפלן, פרפרמן, סלונים ואחרות, 2020); עבודה שקופה הפכה לקטגוריה מדידה במדד המגדר של מרכז שוות ובשלל מחקרים ודוחות במרכז יודעת – מרכז ידע דיגיטלי בראשותה של הדס בן אליהו. המושג נכנס ללקסיקון של חוקרות ישראליות והשימוש בו רווח גם באמצעי התקשורת.
זירות שונות של עבודה שקופה
הגיליון המיוחד בנושא "עבודות שקופות" שיצא בסתיו 2022 בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית" נולד מתוך מחשבה ומחקר משותפים במסגרת הפרויקט. הכותבות בגיליון המיוחד מפנים את המבט אל ביטוייה המגוונים של זו במרחבים שונים בחברה הישראלית, למשל, עבודה שקופה של סבתות לנכדים ונכדות (ניצה ברקוביץ ושלומית מנור), עבודה שקופה בחברה הערבית הפלסטינית בישראל (מהא כרכבי־סבאח) ובחברה החרדית (יהודית חסידה).
חוץ מאלו ביקש הגיליון גם לבחון את משמעותו הכללית והמשתנה של מושג ה"עבודה" (חנה הרצוג) ולענות על כמה וכמה שאלות בוערות: איך העבודה הרבה שעושות בעיקר נשים באה לידי ביטוי במדידה – למשל בחישוב התמ"ג - ובמדיניות הרשמית (יעל חסון)? אם ואיך משפיעות החלטות מדיניות, כמו מימון מעונות יום וחופשות לידה על ידי המדינה, על אי השוויון בעבודה השקופה ועל ניהול משק הבית (חיה שטייר)? מהו הערך הכספי של עבודה שקופה במרחב הביתי (מירי אנדבלד ועמית קפלן)? ומה קרה לעבודה שקופה במרחב הביתי ב"רגע הקריטי" של מגפת הקורונה (עמית קפלן, חנה הרצוג וסוזי בן־דורי)?
אך עבודה שקופה אינה נעשית רק במרחב הפרטי-משפחתי. מאז מחקרה החלוצי של קאנטר (Rosabeth Moss Kanter) בשנת 1977, יותר ויותר מחקרים מראים כי עבודה שקופה (כגון "עבודת בית במשרד" – office housework) היא חלק בלתי נפרד מעולם העבודה. על כן בגיליון נכללים גם מאמרים על עבודה שקופה במרחב הציבורי בהקשר הכלכלי הניאו־ליברלי המאפיין את שוק העבודה בישראל מאז שנות השמונים: עבודה שקופה בקרב עובדות ועובדים במגזר הציבורי (עינת לביא), עבודה שקופה בשולי שוק העבודה – בקרב נשים מזרחיות בשוק העבודה בדרום הארץ (סיגל נגר־רון), ובמרכזו של שוק העבודה הישראלי – בתעשיית ההייטק (הילה כהן-ניסן ומיכל פרנקל).
הפרס שניתן לזוכה בתחרות עקרת הבית בשנת 1958 בחיפה, גברת רחל דותן, היה תנור. ב־2018 נע הערך הכספי (שלא משולם, גם לא כפרס חד פעמי) של עבודות הבית בין 4,000 ל-6000 ₪ בחודש ובהשוואה לגברים נמצא כי נשים מקדישות כמעט מספר כפול של שעות לעבודות שכאלה. מאמרי הגיליון מלמדים על החלחול העמוק של ההבניה המגדרית הזה אבל גם מציעים דרכים לערער עליה ולשבשה. שינויים שכאלה מתרחשים בתהליך ארוך ופתלתל ויש לקוות שמודעות גוברת, שיח ביקורתי ועשייה חברתית ופוליטית ברוח פמיניסטית וצדק חלוקתי יובילו לארגון מחדש של העבודה בכלל ושל העבודה השקופה בפרט.
לקריאת דוח המחקר: להפוך עבודות שקופות לנראות: חסמים להשתלבות נשים בשוק העבודה בישראל; לצפייה באירוע: עבודה. בית. עבודת-בית: עבודות שקופות בשגרת הקורונה.
ביום רביעי, 8.2.23, התקיים במכון ון ליר ערב עיון לרגל צאת הגיליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית בעריכת פרופ' חנה הרצוג וד"ר עמית קפלן. באירוע הוצגו הידע והמחקרים שפורסמו בגיליון ובפרויקט הרחב של עבודות שקופות מתוך שאיפה לקדם בעזרתם את המחשבה, המחקר, הפעולה והמדיניות בנושא.