היינריך היינה: בין גלות לכמיהה לאל אישי, 7.12.21
מפגש רביעי בסדרת "הבית הפילוסופי: בית כמטפורה מחשבתית"
סדרת הרצאות בעריכת ד"ר ראיף זריק - אוניברסיטת תל אביב, הקריה האקדמית אונו ומכון ון ליר בירושלים
מרצה פרופ' כריסטוף שמידט - האוניברסיטה העברית בירושלים
כמו חבריו, ההגלייאנים הצעירים (לודוויג פויארבאך, קארל מרקס, פרידריך אנגלס), היינה קישר בין הדת ובין ניכור האדם מהמדינה, מהחברה ומעצמו. הוא ביקש אפוא להקים את מלכות השמיים כמולדת האדם בתוך ההיסטוריה, כאן ועכשיו. אך עד מהרה חש המשורר אי-נוחות בבית החדש, יציר רוחם של המהפכנים, וחזר לאמונה באל אישי. ואולם, שלא כמו הרומנטיקנים בני זמנו, שקשרו בין חזרתם לאמונה לבין החזרה הפוליטית למונרכיה, היינה נשאר נאמן לפרויקט המודרנה ולתפיסת הדמוקרטיה כחברת כל אזרחיה, והוא ניסה למצוא איזון דיאלוגי בין האמונה הדתית לבין הפילוסופיה החילונית. בתוך כך, היינה נותר סרבן מולדת ודחה את הניסיונות – הן של בני תקופתו הן של הדורות הבאים אחריו – לייחס לו חזרה דתית לאומית אל הבית היהודי.
בסדרת ההרצאות נחשוב על שאלות העומדות על סדר היום העולמי בעזרת מטפורות של בית וגלות, זהות ואי-זהות, ביתיוּת וניכור. נשאל מהי משמעות הבית ומהם רכיבי היסוד שלו; ולְמה מתאווים בני האדם כשהם רוצים להיות בבית. נבחן את הקשרים בין היות בבית לבין שאלת הזהוּת, בין בית לרכוש, בין בית למולדת, בין מולדת לפופוליזם, ובין מולדת לריבונות; ונתהה על המוסריוּת של ההיות בבית, על פליטוּת וזרוּת, ועל פוליטיקה של זהויות. סדרת שאלות נוספת תעסוק בהשפעת המדע והטכנולוגיה על האופן שבו אנו תופסים כבית את העולם, את הטבע ואת כדור הארץ; ותבחן את השפעת התפיסות הללו על השקפותינו בעניין שינויי האקלים, איכות הסביבה, והנשיאה באחריות כלפי הדורות הבאים. סדרת השאלות האחרונה תעסוק בדרכים שבהן התמות הללו מתקשרות למושג המולדת ולתפיסת המציאות בישראל-פלסטין, ובאופן שבו הן מעצבות את הדמיון הפוליטי שלנו ואת חשיבתנו על העבר ועל העתיד.
לקריאת דפי המידע הנלווים להרצאה >