חומות נועדו ליפול
ערב דיון לרגל תערוכת התצלומים של אלכס ליבק, 9.7.23
בשיתוף עיר עמים
עשרים שנה חלפו מאז תחילת בנייתה של גדר ההפרדה, ומה שנראה בעבר מצמית, הפך כמעט נורמלי. העין התרגלה לעצם הזר שהניחה ישראל, המבתר את המרחב הפיזי לשניים: מי בפנים, מי בחוץ. לצד הגרפיטי הלוחמני שמעטר את החומה באזור ירושלים, ניכרת עזובה. שרכים פורצים מתוכה, ערֵמות אשפה נערמות לצידה, חבלי כביסה נמתחים להם; הפקקים מזדחלים למרגלותיה, ילדים שנושאים ילקוטים צבעוניים בדרכם לבית הספר חולפים לידה, מקומות חניה מסומנים על אבניה. החיים במלואם, לכאורה.
אולם לצד הנרמול הזה בעין ובתודעה, השפעותיה של גדר ההפרדה על מציאות חייהם של הפלסטינים בירושלים רק הולכות ומחריפות. מאות הקילומטרים של מכשול שהוא לפרקים גושי בטון, לפרקים גדר אבן עם סיומת תלתלית, שחוצים כפרים לשניים ועוברים בחצרות בתים – פוגעים בחופש התנועה ובהזדמנויות הפרנסה ויוצרים מובלעות אשר מכשילות כל סיכוי לחיים פלסטיניים עצמאיים. כשליש מתושבי מזרח ירושלים חיים בתנאים קשים ומתוך הזנחה מכוונת בשכונות שהגדר הפרידה מן העיר, ונאלצים לעבור במחסומים כדי להיכנס לעירם שלהם.
באירוע מיוחד זה, המתקיים במסגרת תערוכת התצלומים של הצלם אלכס ליבק "ובליבה חומה", אנו מזמינים אתכם ואתכן להצטרף למסע מודרך בדמיון פוליטי. לא נתמקד רק בהווה העגום ובתרחישים לעתיד קשה יותר, אלא ננסה לשרטט גם אפשרויות ליציאה מן המֵצר. הצטרפו אלינו כשאנו חושבים על עשרים השנים האחרונות מאז תחילת בניית הגדר, ומעיזים לחזות את השפעתה הפוטנציאלית עשרים שנה אל העתיד, בשנת 2042.
דברי פתיחה: ד"ר אסף דוד, מכון ון ליר בירושלים
מנחה: ד"ר יהודית אופנהיימר, מנכ"לית עיר עמים
בהשתתפות:
ד"ר יעל ברדה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
עו"ד נסרין עליאן, מנהלת הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר אמיר פאח'ורי, עמית באקדמיה ע"ש פולונסקי, מכון ון ליר בירושלים
לאתר התערוכה >
לקריאת המאמר על התערוכה >