טרום-עוברים מוקפאים חוץ-גופית בישראל עודְפים ביחידות הפריה
לאן פונים מכאן?
14.01.20
נקודת מבט משפטית
פרופ' איילת בלכר-פריגת - המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
בישראל מתבצעים מדי שנה עשרות אלפי מחזורים של טיפולי הפריה חוץ-גופית. כפועל יוצא מכך, הצטברו במהלך העשורים האחרונים במכוני ההפריה החוץ-גופית, אלפי ביציות מופרות עודפות שנזנחו או נשכחו על-ידי בעליהם, ואין להם דורש. ואף-על-פי שאין להם דורש – יש להם דרישה. ביציות מופרות, או טרום עוברים, יכולים לשמש למחקר כמקור לתאי גזע עובריים או אפילו להולדה (אפשרות שטרם הוסדרה בחוק בישראל). ואפילו נתעלם מן הדרישה – עצם הצטברותם של טרום-עוברים כה רבים במכלי חנקן גדולי-ממדים, במעבדות מכוני ההפריה החוץ-גופית, מהווה בעיה מעשית. כפי שיפורט להלן, למרות שאין מניעה חוקית להשמיד עוברים המאוחסנים במכוני הפריה חוץ-גופית לאחר פרק זמן מסוים, נרתעים מנהלי המכונים מלעשות כן. במקביל, בהתאם למצב המשפטי החל כיום, אין כל דרך לחייב את ההורים המיועדים לקבל החלטה בדבר השמדתם, או תרומתם למחקר. בנוסף, לא מקובל לדרוש מן ההורים המיועדים תשלום עבור אחסון. ברקע כל זה, סוגיית הבעלות של ההורים המיועדים על הגמטות וטרום-העוברים שלהם אינה ברורה דיה. האם הטרום עוברים הם קניין של ההורים? האם הסכמתם של ההורים להשמדה או לשימוש מחקרי מספיקה?
סוגיות אלה ועוד עומדות לבירור במסגרת שולחן עגול הפתוח לציבור. ננסה למפות את הדעות השונות ביחס למעמדם של טרום עוברים בעזרתם של מומחים מהשדה הרפואי, המשפטי, הסוציולוגי וההלכתי. נשמע גם דעתה של מטופלת פריון. את הדיון ינהלו ד"ר רועי גילבר וד"ר סיון תמיר שמנהלים מחקר בנושא בחסות מכון ון ליר והאקדמיה הלאומית למדעים.