מארץ הצבי והיעל לארץ הדררה והמיינה, 31.05.22
עידן האנתרופוקן: החיים שאחרי הטבע | מפגש חמישי
סדרת שיחות בהנחייתו של ד"ר עפרי אילני
כל מי שמביט סביבו בשנים האחרונות יבחין בכך שהטבע הישראלי הולך ומשתנה. את מקומן של הציפורים המזוהות עם הארץ, כמו הדוכיפת והחוחית, תופסות ציפורים שהובאו לכאן והתפשטו במהירות, בעיקר מיינות ודררות. בה בעת, מינים מסוימים של בעלי חיים מקומיים, כמו חזירי בר ותנים, מתרבים באופן חריג ומשוטטים ברחובות הערים, ומעוררים בהלה בקרב התושבים. האקולוגים מתארים את התופעה במילה "פלישה" – ביטוי טעון שלקוח מן השפה הפוליטית. המומחים מתלבטים מה לעשות: האם יש להכריז על "דילול" של החיות הבלתי רצויות – מילה שמשמעותה היא הרג? או שמא עלינו פשוט להתרגל לשינויים בפַאוּנָה המקומית? אם ל"פלישה" יש קורבנות, מיהם – התושבים, המינים המקומיים או המגוון הביולוגי?
הדיון מחבר בין חוקרי חיות וחוקרי אדם כדי לאפיין את המשמעויות של החיים בטבע החדש.
האנתרופוקן – מונח גיאולוגי במקורו – הפך לאחד המושגים המשפיעים ביותר במחשבה הביקורתית והתיאורטית של השנים האחרונות. המושג, שמשמעותו "עידן האדם", מתייחס להפיכתם של בני האדם לכוח טבע, הכוח הדומיננטי בכדור הארץ. לאנתרופוקן יש משמעויות חברתיות, פוליטיות ופילוסופיות. הטבע, בצורתו המוכרת כגורם שאינו תלוי באדם, חדל למעשה להתקיים; ובד בבד, כדור הארץ פורץ לתוך ההיסטוריה האנושית.
סדרת השיחות תעסוק בהיבטים של האנתרופוקן והמשבר הסביבתי שאינם נידונים באופן שגרתי. בין השאר נעסוק בהיבטים הפילוסופיים של אימת הקץ; ביחסן של היהדות ודתות אחרות לכדור הארץ; בקשר בין משבר האקלים לקפיטליזם; ובחיים בעידן הכחדת המינים והשינוי האקולוגי.
בהשתתפות
פרופ' יורם יום-טוב, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר טלי מגורי, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה דיוויס
יערה סדצקי, דוקטורנטית בפקולטה לתכנון ערים, הטכניון
מנחה: ד"ר עפרי אילני, אקדמיית פולונסקי, מכון ון ליר בירושלים