כיצד הפכו מורות ומורים בישראל למורי קבלן | מורי קבלן כרונולוגיה של מאבק מקרי מבחן
יום שני כז בטבת תשע"ד, 30 בדצמבר 2013
עובדי ההוראה במדינת ישראל מועסקים על ידי שלושה גורמים עיקריים: משרד החינוך, גופים שבית הספר הוא בבעלותם
וגופים מתווכים למיניהם כגון עמותות וגורמים חיצוניים למערכת. תופעת "מורי הקבלן" -- עובדי הוראה במערכת החינוך
הציבורית שמועסקים על ידי קבלני העסקה -- החלה כבר בשנות התשעים והיקפה הולך ומתרחב, הן ביוזמת משרד החינוך
והן ביוזמת הרשויות המקומיות. מספרם המדויק של מורים אלה אינו ידוע אולם דוח ועדת בר־גיורא ) 2011 (, שהוכן עבור
משרד החינוך, אומד את מספרם בכ־ 13,000 )אחד מכל 10 מורים(. הדוח מפרט את דרכי ההעסקה הפוגעניות ומצביע על
חלוקה למעמדות שונים של מורים בבית ספר אחד. דוח מבקר המדינה ) 2013 ( קובע כי משרד החינוך אינו מצליח לבצע
כראוי את המטלה המורכבת של ניהול כוח אדם בהוראה, וייתכן שתופעת מורי הקבלן קשורה לכשל זה.
מסמך מדיניות חדש שנכתב במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים מתריע על אופני ההעסקה הללו, הגורמים
לא רק לפגיעה במורי הקבלן ולשחיקה במעמדם הפרופסיונלי אלא גם לנזק ממשי למערכת החינוך. עוד קובע המסמך
כי בהיעדר נתונים על מורי הקבלן, אין בידי משרד החינוך כלים כדי לקבוע מדיניות ולפקח על תוכני הלימוד, על איכות
ההוראה ועל תנאי ההעסקה של המורים.
בכינוס זה נבקש לתאר את ממדיה של תופעת מורי הקבלן בישראל -- תופעה שהיא ביטוי נוסף של מדיניות ההפרטה, לדון
בהשלכותיה על המורים, על התלמידים ועל מערכת החינוך, ולבחון את ההמלצות המעשיות המוצגות במסמך המדיניות.
מורי קבלן: כרונולוגיה של מאבק מקרי מבחן | כיצד הפכו מורות ומורים למורי קבלן?
