עשור לחזרתו של הפיוט | האומן כיוצר וכמורה במרחב המוסיקה המתחדש
ערב עיון לרגל צאת הספר הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית
בערב העיון יתקיים דיון בפיוט ובשיבתו לתרבות הישראלית מתוך התייחסות לסוגיות הקידוש והחילון
ולמוסיקה כמבטאת זהות, זיכרון ושכחה. במהלך הערב ישולבו קטעי מוסיקה.
בהנחיית פרופ' חביבה פדיה
יום חמישי ג בניסן תשע"ד, 3 באפריל 2014
האמן כיוצר וכמורה במרחב המוסיקה המתחדש
פרופ' אנדרה היידו, מלחין; המחלקה למוסיקה,
אוניברסיטת בר־אילן; האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
פרץ אליהו, מוסיקאי
ברוך ברנר, שחקן ומוסיקאי
חזרתו של הפיוט למרכז הבמה של התרבות העברית,
בבחינת שיבתו של המודחק, מחייבת מצד אחד ארגון
מחדש של שדה המחקר ושל תחום הידע, ומצד אחר
פנייה אל העדות האישית. חזרה זו מחייבת גם בחינה של
היצירה השירית העברית החדשה, בהיותה השדה הראשון
שבו מתחוללת שיבתו של המודחק. הספר מגלם במבנהו
את המשימות האלה: דרים בו בכפיפה אחת מאמרים פרי
עטם של חוקרים ואנשי אקדמיה, ומאמרים ורשימות
שעניינם עדות אישית של יוצרים בתחום השירה,
הספרות, המוסיקה והתיאטרון. הספר מבקש להיות אבן
פינה למלאכת המיפוי הפרדיגמטי של קווי השבר, היצירה והזהות במרחב הארץ־ישראלי, בצומת שבו נפגשים
תורכיה וה"מזרח" בגלגולי האימפריה העות'מאנית
מכאן, והשואה, הקולוניאליזם הבריטי וראשית ימי
המדינה מכאן. הוא מדגים את כוחו של הפיוט לשפוך
אור על תרבויות הפזורה היהודית לדורותיה ולמרחביה
ולתרום להבנת מגוון סוגיות הקשורות בהן -- בכלל זה
סוגיית המרחב היהודי־ערבי המשותף וסוגיית המגדר
והקהילה. הוא עושה זאת בשלב תרבותי יהודי־ישראלי
שבו מצטלבים מבנים והבניות של זיכרון ושכחה, גלות
וגאולה, קדושה וחולין, הצטלבות המתגלמת בפריצת
הפיוט למוסיקה הישראלית העכשווית.
עשור לחזרתו של הפיוט | האומן כיוצר וכמורה במרחב המוסיקה המתחדש
