לעבר עולם אחר: מחשבות פמיניסטיות על אחרי המגיפה
חוקרות חולקות מחשבות בעידן הקורונה
פרופ' אורלי בנימין, התכנית ללימודי מגדר והמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
הציטוט לקוח מפרק שכתבה התיאורטיקנית שאנטל מוף ב- 1995:
Chantal Mouffe, “Feminism, citizenship, and radical democratic politics”, in Linda Nicholson and Steven Seidman (Editors) Social Postmodernism (Cambridge University Press, 1995)
בספרה צרות של מגדר, ג'ודית באטלר שואלת "מהן הדרכים הפוליטיות החדשות שמתפתחות כאשר זהות משותפת אינה יכולה עוד להגביל את הפוליטיקה הפמיניסטית?" התשובה שלי היא שתפיסה של פוליטיקה פמיניסטית בדרך זו, המתרחקת מן החיפוש אחר זהות משותפת, פותחת הזדמנות גדולה הרבה יותר לפוליטיקה דמוקרטית שמכוונת לניסוח של מאבקים שונים ומגוונים נגד דיכוי. מה שעולה מתוך כך הוא האפשרות לפרויקט של דמוקרטיה רדיקלית ופלורליסטית. פרויקט כזה דורש לשמוט את הרעיון המהותני בדבר זהות של נשים כנשים ולוותר על הניסיון לעגן סוג אחד ספציפי של פוליטיקה פמיניסטית. עלינו להבין פוליטיקה פמיניסטית לא כצורה נפרדת של פוליטיקה המכוונת לקידום אינטרסים של נשים כנשים, אלא עלינו להבינה כקידום של מטרות פמיניסטיות כחלק בלתי נפרד מניסוח תביעות להקשר רחב יותר" (עמ' 382-383).