שולחן עגול
תוכנית מעגלי תעסוקה: החלופה הציבורית הראויה לתוכנית ויסקונסין?
יום חמישי 16/11/17
דוברת: פרופ' לאה אחדות, המרכז האקדמי רופין; מכון ון ליר בירושלים; ממחברי מחקר הערכה על תוכנית ויסקונסין בביטוח הלאומיסוגיית החזרה לעבודה ועידודם של תובעי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה מעסיקה את מקבלי ההחלטות זה שנים. מעבר להיבט המקצועי מדובר בסוגיה ציבורית ופוליטית הנוגעת בשאלות רגישות כגון יציאה לעבודה של גברים חרדים ונשים ערביות, והפעלת אכיפה מצד המדינה על דורשי עבודה.
בשנת 2010 בוטלה תוכנית ויסקונסין לאחר שספגה ביקורת ציבורית ומקצועית קשה. חלקה עסק בהיבטים של הפרטה – העברת האחריות על דורשי העבודה למרכזים המנוהלים על ידי חברות מסחריות שיש בכוחן להשפיע על הזכאות של דורש העבודה לקצבאות. ביקורת אחרת דנה בדפוסי הפעולה הכוחניים של המפעילים כלפי דורשי העבודה.
בשנים האחרונות יזם שירות התעסוקה תוכנית חלופית ששמה מעגלי תעסוקה, שבה ביקש להטמיע את הלקחים העיקריים מתוכנית ויסקונסין. התוכנית, שהחלה כפרויקט ניסיוני של הג'וינט, הולכת ומתרחבת וכיום היא מופעלת בכשלושים לשכות תעסוקה, במגמה להפוך לתוכנית ארצית.
מרכז חזן במכון ון ליר בירושלים בחן כיצד באים לידי ביטוי בתוכנית החדשה הלקחים שנלמדו מהפרטות של שירותים חברתיים. בשולחן העגול נבקש להשיב על שאלות כגון: האם התוכנית מעגלי תעסוקה היא הדגם הרצוי לשילוב דורשי עבודה בשוק העבודה? מה מציעה התוכנית לדורש העבודה מבחינת הכשרה מקצועית ואופק תעסוקתי? במה מתאפיין הממשק בין הציבורי לפרטי ומה השפעתו על דורשי העבודה מחד גיסא, ועל יכולת המשילות של המדינה בטווח הארוך מאידך גיסא?