”כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.“
שאול טשרניחובסקי, 1892
לימודי הרוח הם לא מותרות בעינינו; הם צורך חיוני לאדם ולאנושות. אין תחליף לתובנות שנולדות מתוך הביקורת הפילוסופית, למסקנות שמעניק הניתוח ההיסטורי, או למשמעות שמעניקה יצירת האמנות לנפש ולחברה.
למרות זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה הולכת וגוברת במעמד מדעי הרוח בחברה – במערכת החינוך, במוסדות להשכלה גבוהה ובזירה הציבורית. אנו מאמינים שיש לחולל במצב זה שינוי אמיתי; שינוי שיחזק ויעשיר את החברה בישראל וימנע את תהליך רידוד השיח בזירות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות במדינה.
כחלק מהמאמץ החל מכון ון ליר בירושלים להעניק את פרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח. הפרס, שמחולק מדי שנה מאז 2014, מיועד לתלמידי תיכון ונועד להעלות את המודעות לחשיבותם של מדעי הרוח בקרב תלמידי בתי הספר העל־יסודיים ולעודד כתיבת עבודת גמר בתחומים אלו.
זהו אחד הפרסים היחידים המוענקים בארץ לעבודות גמר בכל תחומי מדעי הרוח, וכל התלמידים שהגישו עבודות גמר במגוון תחומים אלו בהיקף של 5 יחידות לימוד, במסגרת בית הספר ועל פי דרישות משרד החינוך, זכאים להגיש מועמדות לפרס.
מדי שנה, עשרות רבות של תלמידות ותלמידים מכל רחבי הארץ ומכל פלחי האוכלוסייה במדינת ישראל מגישים את עבודותיהם לתחרות. העבודות עוסקות בתחומים שונים של מדעי הרוח, לרבות ספרות, היסטוריה, תנ"ך, לשון, מחשבת ישראל, פילוסופיה, יהדות, ספרות ערבית, שפה ולשון ערבית, דת האסלאם, ארכיאולוגיה, אמנות, קולנוע ומוזיקה.
העבודות נבדקות על ידי ועדת שיפוט, שכוללת חוקרים ואנשי אקדמיה בכירים, אשר בוחרת מתוכן את העבודות המצטיינות באופן מיוחד. עבודות אלו מזכות את כותביהן בפרסים כספיים. הוועדה בוחרת גם חמש עבודות הראויות להערכה מיוחדת שמזכות את כותביהן בציון לשבח. הפרסים מחולקים בטקס שנערך במכון ון ליר בירושלים. כבר משנתו הראשונה פרשֹ מוסד הנשיאות את חסותו על טקס הענקת הפרסים, בשמונה השנים הראשונות – נשיא המדינה לשעבר מר ראובן (רובי) ריבלין, ובשנים האחרונות – נשיא המדינה מר יצחק הרצוג. חתני וכלות הפרס מבקרים מדי שנה במשכן הנשיא וזוכים למפגש אישי עם נשיא המדינה ולברכתו.
זוכי פרס ון ליר – שנת תשפ"ד (יולי 2024)
תמוז ברק, תלמידת תיכון עירוני ד' ע"ש אהרון קציר בתל אביב, על עבודתה: "חקירה צולבת: קריאה אינטרטקסטואלית בהזר ובמרסו, חקירה נגדית" (ספרות)
אדר ון דר מר, תלמיד בתיכון עינות ירדן, על עבודתו: ""אורלנדו" מאת וירג׳יניה וולף כרומן חניכה קווירי" (ספרות)
שקד סלומון, תלמידת התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות – יאסא, על עבודתה: "מצבים לימינאלים סביב אמצעי תחבורה ביצירותיהם של ברוס דוידסון, פרנק רוברט, אנרי קרטייה ברסון ווו קר אוונס כביטוי לפעולות, לבוש, ומבטים כביטוי לזהויות קבועות ומשתנות במאה העשרים" (אמנות)
מיקה שולשטיין, תלמידת תיכון פלך תל אביב, על עבודתה: "דם, יזע, דמעות וּווֹטפאד: תפקיד כתבי המיסטיקניות הנוצריות מימי הביניים המאוחרים ביצירה ובהעמקה של מערכת יחסיהן עם ישוע ושל אמונתן בו, והשוואתם לספרות המעריצים המודרנית" (ספרות)
העבודות שזכו בציון לשבח – תשפ"ד
אליסה אוליאנוב, בוגרת בית הספר השש שנתי ע"ש משה שרת בנתניה, על עבודתה: "סולטאנה: דמותה של הורם סולטאן בראי המקורות בני המאה השש עשרה לבין דמותה בסדרת הטלוויזיה 'המאה המפוארת'" (היסטוריה)
שקד בהט, תלמידת בית הספר האזורי "הרטוב" שבקיבוץ צרעה, על עבודתה: "כשסוסים רוקדים: מחול הסוסים ( Equestrian Ballet) של תקופות הרנסנס והבארוק, וכיצד הוא משקף את משמעות הסוס עבור בני האדם במהלך ההיסטוריה של אירופה" (היסטוריה)
מעיין אבסטדו גבעון, בוגרת תיכון הכפר הירוק על שם לוי אשכול, על עבודתה: "תהליך קבלת פולחנה של איזיס כביטוי להיבטים חברתיים-פוליטיים באימפריה הרומאית" (היסטוריה)
נעמה גדול, בוגרת תיכון "קידום נוער" בקרית שמונה ממסגרת תכנית היל"ה, על עבודתה: "גבולות התשוקה האנושית: ניתוח הקשר בין תשוקה ואלימות בדינמיקות הומוסקסואליות אינטימיות, תוך דיון באהרון בן-זאב, הארוס ביוון העתיקה, ותורתו הפילוסופית של ז'ורז' בטאיי" (פילוסופיה)
יהלי מיכאלוביץ, בוגרת התיכון הישראלי למדעים ואומניות – יאס"א בירושלים, על עבודתה: "ייצוג קולנועי של מלחמת לבנון הראשונה והתפתחות טראומה קולקטיבית בנפש הישראלית" (קולנוע)
גאזי מחמד שאמייה, תלמיד בתיכון אלאהלייה – אלקאסמי בבאקה אלגרביה, על עבודתו: "الرِّيف المكان وأثره على الشخصيّات؛ دراسة بنيويّة لرواية طبيب أرياف لمحمد المنسي قنديل (הכפר, המקום והשפעתו על הדמויות: מחקר מבני לרומן "טביב אריאף" של מחמד אלמנסי קנדיל)" (ספרות ערבית)
