סדנת מחקר של כתב העת תיאוריה וביקורת

משבר האקלים המחמיר וקריסת המערכות מאפשרות החיים בכדור הארץ הובילו בעשורים האחרונים לעיסוק ציבורי גובר בסוגיות סביבתיות. לנוכח גלי חום, שרפות, הפשרת קרחונים והכחדה מסיבית של מינים, עתידו של כוכב הלכת ניצב כעת גם בראש סדר היום האקדמי – לא רק במחלקות למדעי החיים וכדור הארץ, אלא אף בפקולטות למדעי הרוח והחברה. עם זאת, במקרים רבים הדיון בסוגיות הללו נעדר עיון תיאורטי של ממש ורפלקסיה ביקורתית: התופעות מבטאות שינוי רדיקלי, אך המושגים נשארים על כנם. אף שהצעדים לריסון ההתחממות העולמית הם בחלקם טכנולוגיים ולוגיסטיים, המשבר מחייב להמשיג מחדש כמה מן הקטגוריות המרכזיות והשאלות הבסיסיות ביותר במדעי האדם: מהו האדם בעידן שבו פעילותה של האנושות יכולה להביא לקיצה? האם פירושו של ״המשבר הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית״ הוא גם אפשרות הפיכתה של ההיסטוריה לקטגוריה שחורגת מן האנושי? כיצד לתאר ולהבין מעשים של סוכנויות פעולה חפציות או דוממות? ומה מעמדם של החברה, התרבות, העבודה, הדת, המעמד והמגדר כאשר ההוויה אינה חגה עוד סביב האדם בלבד?

סדנת המחקר של כתב העת תיאוריה וביקורת התמקדה במושג האנתרופוקן – עידן האדם.