אתגר החיים המשותפים
בשיתוף מכון שחרית
השאלה כיצד לחיות יחד עם מי ששונים מאיתנו באופן עמוק היא אולי השאלה הפוליטית הבוערת ביותר בישראל בראשית המאה העשרים ואחת, ואתגר הטורד רבות מן הדמוקרטיות בנות זמננו. ואולם עבור חוקרי החברה והרוח שאלת החיים המשותפים אינה רק שאלה פוליטית מטלטלת אלא גם שאלה מחקרית כבדת משקל, המחייבת בחינה ועיצוב מחדש של ארגז הכלים התיאורטי והמחקרי העומד לרשותם.
תמת "אתגר החיים המשותפים" במכון ון ליר בירושלים, הפועלת בשיתוף מכון שחרית, לוקחת על עצמה להתמודד עם משימה זו מתוך בחינה מחדש של כמה מהנחות היסוד הנורמטיביות והאנליטיות הרווחות במחקר הביקורתי בן זמננו. הנחות אלו מקורן במרכז האקדמי העולמי האירו-אמריקני, והן הפכו לעמדת מוצא מובנת מאליה עבור חוקרות וחוקרים בישראל ובמדינות קטנות נוספות, בפריפריה האקדמית הגלובלית.
עמדת מוצא זו, שאנו מכנים "הדקדוק הליברלי של השיח הביקורתי", מעלה על נס ערכים של אינדיווידואליזם, אוטונומיה, תבונה ומוסר אוניברסליים, ורואה בהם את הבחירה האנושית האותנטית היחידה. הדקדוק הליברלי הפך למפתח היחיד להבנת העולם ולתיקונו. במילים אחרות, ישראל – כמו מדינות אחרות בפריפריה האקדמית – הפכה למגרש המשחקים של תיאוריות מערביות, בייחוד צפון-אמריקניות, כלומר לאתר מקומי שמיושמות בו תיאוריות המגיעות מן המרכז האקדמי.
במצב עניינים זה, הדקדוק הליברלי של המחקר הביקורתי נתקל במציאות חברתית רווית מסורות ארוכות שנים, נאמנויות, זהויות קבוצתיות ועמדות שורשיות. מציאות זו לא תמיד מתמיינת למרכיבי הדקדוק הליברלי, ומתוך כך, אנו עדים בשנים האחרונות לנתק הולך ומעמיק בין האקדמיה לבין חלקים רחבים של הציבור.
תמת "אתגר החיים המשותפים" מקדמת מהלך מודע של שחרור המבט המחקרי מהדקדוק הליברלי וממפת הדרכים האירו-אמריקנית. משמעות המהלך איננה שלילה של ערכים ליברליים ברמה הנורמטיבית, או הפניית עורף לעולם הדעת המערבי. במקום זאת, החוקרים והחוקרות בתמה רואים במהלך צעד הכרחי לפתיחת מרחב פרשני המאפשר קריאה רחבה יותר של המציאות החברתית בישראל ובמקומות אחרים בעולם, שבהם החזון הליברלי-פרוגרסיבי לסדר מוסרי ופוליטי הוא חזון אחד, לצד חזונות אחרים בעלי תוקף ומשמעות.
המבט הפוסט-ליברלי מקדם מתודולוגיה אינדוקטיבית, מלמטה למעלה, המעודדת הקשבה סקרנית ולומדת לקולותיהם של סובייקטים ליברלים ושאינם-ליברלים כאחד. ברמה המחקרית, המהלך המוצע כאן מאפשר להפיק תובנות חדשות על אודות התנאים המאפשרים חיים משותפים במציאות של מגוון עמוק, שבה שחקנים שונים מחזיקים בעמדות שונות בתכלית ביחס לסדר החברתי הרצוי. ברמה הפוליטית, מהלך זה פותח אפיקים חדשים לחשיבה על פוליטיקה של יחסים, אקטיביזם מבוסס למידה חברתית, וחשיבה משוחררת מאוטופיות טוטליות. על רקע תהליכים קיצוניים של קיטוב, אי-יציבות שלטונית והתפוררות מוסדות תמיכה חברתיים, המרחב הפוליטי שעשוי להתגלות באמצעות המהלך האנליטי נחוץ היום יותר מתמיד לייצובה וביסוסה של הדמוקרטיה בישראל ובעולם.
התמה הציבה לעצמה מטרה לשמש חממה לפיתוח רעיונות חדשניים בגישה פרגמטיסטית ופוסט-ליברלית, ולפתח שפה, כלים ואסטרטגיות חדשות לחשיבה פוליטית ותיאורטית. זאת, כדי להניח יסודות לפתרונות חברתיים הכוללים תפיסות מוסר ומשמעות מגוונות הנטועות במרחב בו אנו פועלים. מתוך מודעות לפער שהלך והתרחב בשנים האחרונות בין השדה האקדמי לבין הציבור הרחב, ובאמצעות שיתוף הפעולה בין מכון ון ליר לבין מכון שחרית, התמה פועלת גם במישור האקדמי וגם במישור החברתי, מפתחת, מרשתת ומפיצה ידע בקרב קהלים שונים ורחבים.